צ'מעו קטע. הזמנו לארוחת שבת את כיתות י'-יא' לארוחת שבת. היה ממש נחמד. בכל מקרה, הם ביקשו לשיר כל מיני שירים בעברית. אחד מהם היה "שיר למעלות, אשא עייני אל ההרים". באמצע השיר מישהו אומר "תאמין לי, השיר הזה ונרגילה - אתה מסודר". בכלל, הנרגילה פה זה קטע. פעם אחת ישבנו בבית של מישהו, רואים בפלזמה הופעה של "פרחי ניו יורק" ומעשנים נרגילה, הזוי משהו. כולם מעשנים פה נרגילה, בכל גיל, כל הזמן. זה לא כמו בישראל, שככה מדי פעם, בשביל הכיף, על הדרך עם משהו אחר - גם מעשנים. פה זו לא הדרך, זו המטרה. וזה רק היהודים. ייבוא מיוחד מישראל. מצא מין את מינו, אורוגוואשים ונרגילה. מתאים בול לאווירה של הטרנקילו (=תרגיע/רגוע). כמו כפפה ליד, כמו סמרטוט לדלי (אגב דלי, איזה חוסר מזל זה, שזה המזל שלך. מילא אם זה היה מזל רק לנשים, אבל אנחנו? כאילו, נגיד שפרה ופועה באות לאמא שלך: "מזל טוב! נולד לך עקרב" - מגניב. "נולד לך קשת" - כבוד!, "...בתולה" - הגיוני. אבל דלי? מה אני אמורה לעשות איתו).
פרשת חיי שרה. שרה מתה. אברהם מחפש שידוך ראוי ליצחק. הבטחה של ה' זה מצויין, אבל צריך לעשות השתדלות מצידנו כדי שהיא תתרחש. (אנחנו מבקשים מה' בקשות בטיעון של "זכות אבות". זכותם (מהמילה זך, טהור) עוברת בתורשה, ואנו אומרים לה' - הזכות נמצאת גם בנו, תן לנו הזדמנות נוספת לבטא אותה). כדי שאבות האומה אכן ינחילו זכות וקדושה, אברהם דורש עבור יצחק אישה, שתעמוד בסטנדרטים המוסריים של המשפחה. הוא משביע את אליעזר עבדו שימצא ליצחק אישה מארץ מולדתו של אברהם, ולא מנשות כנען הרעות. העבד הולך לאור כשדים, עומד ליד באר המים עם גמליו, ומבקש מה' לעזור לו למצוא את האישה הנכונה. מה יהיה הסימן שקובע אליעזר? האישה שהוא יבקש ממנה להשקותו מים, והיא לא רק שתדלה (אז כנראה שיש קשר בין דלי למזל, או שזה השגחה פרטית ולא מזל?) עבורו, אלא גם עבור גמליו, היא האישה שראויה לבן של אדונו. הוא לא מסיים את דבריו, רבקה מגיעה, עומדת במבחן, העבד רץ אליה נרגש. וזהו, מאז ועד היום יקראו לחלקנו אבי, צחי וקובי. סוף טוב, הכל טוב.
וזה העניין עליו רוצה לדבר (אין לדיבור שלי יותר מדי קליינטים, אז נסתפק בכתיבה. בתקווה שלה יש יותר). שני דברים מביאים את אליעזר למצוא את האישה בדרך הזו. הראשון, לבניית עם ישראל דרושה (מלבד שלאחד האבות יקראו ישראל) אישה שתהיה גומלת חסדים, בדומה לאברהם, אחת שתהיה ראויה להמשיך את השושלת. לכן, מבחן גמילות החסדים מסוג זה הוא הגיוני ולגיטימי (תשמעו, לשאוב מים לו ולכל הגמלים זה קד"ר רציני, בטח לילדה בת שלוש). אין מידת חסד בלי גמילות חסדים בפועל, בידיים ממש. נקודת המוצא השנייה של העבד, שגרמה לו לבחור בדרך המבחן בצורה כללית, היא שאם הדבר אותו ביקש מהקב"ה יתרחש בצורה מדוייקת, כנראה שזהו רצון ה'. נשמע הגיוני, לא? אז זהו, שלא בטוח (אני אשף ביצירת מתח, אהה? ערפאת הוא המודל לחיקוי שלי. אחרי הכל הוא הקים את אש"ף).
אומר בעל "צדקת הצדיק", אמנם לא בהקשר הספציפי הזה, ה' עונה לתפילות של כל מי שמנסה ללכת בדרך הנכונה. החידוש שבדבריו הוא שגם אם הדרך נכונה בעייני המתפלל בלבד, ולא בעייניו של הקב"ה (כלומר, נגד דרך התורה), ה' עונה לתפילתו! התורה היא הדרך בה ה' רוצה ודורש מאיתנו ללכת. למרות זאת, הוא הגשים את בקשת המתפלל, כי הוא עונה לתפילת מי שחושב שהוא עושה דבר נכון, ולאו דווקא כיף. ולכן, אין לראות בכך שהתפילה קרתה במציאות "אחד לאחד", ערובה (ולא, אין לי מושג למה אני מכיר את המילה הזו) לכך שעשינו את הצעד הנכון, ושה' תומך במה שעשינו. פשוט, ביקשת - קיבלת, גם אם זה חטא.
הגישה הזו, אותה מציג ר' צדוק, ממש מטלטלת. ה' נתן לך שכל- תשתמש בו. ה' נתן לנו תורה - תחפש בה את התשובה. דרך לימוד התורה ה' נותן לנו את הכלים להתמודד בכל מצב. תפסיק לחפש סימנים ומזלות שמעידים "כי עימנו אל" (גם ככה דלי זה לא מזל משהו). שמעתי שבזמן ההתנתקות אחד הרבנים אמר, שאין שום קשר בין הצלחת/אי הצלחת המאבק במהלך, לשאלה במי תומך ה', או האם זה צריך לקרות או לא.
לא פשוט לנו עם הדרך הזו. אנחנו רגילים לחפש במציאות רמזים שמעידים על צדקת הצעד שעשינו. אין הכוונה שצריך להתעלם מהמציאות. אנחנו מדברים איתה דרך המעשים, והיא מחזירה לנו תשובות דרך התוצאות. ו"אין חכם כבעל נסיון". אנחנו פשוט צריכים לדעת שבעניין הספציפי של תפילה לה', ההתרחשות של הבקשה, לא מלמדת שהיא אכן מוצדקת ונכונה בראייה האלוקית. יותר מזה, אולי ההתרחשות המציאותית היא מבחן בשבילנו, אם אנחנו זורקים את האמונות שלנו, לטובת מה שנראה כמצליח ומכאן גם כ"נכון" במציאות.
כך גם אליעזר. אם מבחן החסד של רבקה הוא הגיוני, תעשה אותו. אל תראה בהתגשמות שלו, עדות שה' מסכים איתך. כיף לעשות דברים בלי ספקות. ספק היא המידה של עמלק. אבל את הספיקות פותרים בראייה של תורה, ולא בהטלת קוביות.
(אין לי מושג למה ובמה אבל) שנזכה!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה