אולה טודוס,
תשמעו, אתם לא מבינים מזה. עשינו חידון ישראל לתנועות הנוער בעיר. אולי זה נשמע כמו עוד פעילות עם שם מפוצץ, כשבסוף באים 5 אנשים, אבל לא, היו איזה 250.
בכלל, הקטע עם התנועות נוער פה ממש חזק. רוב הנוער היהודי שגם קורא לעצמו יהודי, נמצא בתנועות נוער. אין פה יותר מדי יהודים, אבל יש 7 תנועות נוער! נראה לי שזה יותר ממה שיש בישראל, ועוד נסגרו כמה. הם גם סופר-ציוניים [באמת סופר כשר (ציוני זה פחות משמעותי בהקשר הזה) לא היה מזיק פה. אחרי הכל, נמאס לאכול אותו השוקולד בעטיפה הסגולה של קדבורי].
עם כבר נכנסים קצת לנושא הזה של התנועות, יש להם קטע ממש מצחיק להשתמש במילים פלצניות בעברית, בד"כ בהקשרים מוטעים. למשל, לפגישה קוראים "אסיפה". לאחראי על הפעילות החוויתית קוראים "כיף באירועים".
יש עוד כמה, סתם לא עולה לי עכשיו. הם גם שכחו שעברו איזה 60 שנה מאז שהקימו את התנועה שלהם, אז הם ממשיכים באותם הערכים בדיוק. אחד מעשרת הדיברות של "מכבי הצעיר" (דיברתי עליהם עם מישהי באנגלית והיא קראה להם "מכבי בייבי"),הוא "מכבי הצעיר חסכן ולא קמצן". אכן, דברי אלוקים חיים. בית"ר עוד שרים על 2 גדות לירדן, כועסים על בן גוריון ורבין על אלטלנה, ומעריצים את ז'בוטניסקי בצורה פולחנית למדי. יש תנועות שלא שמעתם עליהם בחיים- חזית הנוער ("חסית" אם אותה דרום אמריקאי), הנוער הציוני, הבונים-דרור, מצלצל מוכר למישהו?
הם גם רציניים רצח עם התנועה שלהם, לא כמו בארץ. אצלנו עם מישהו נשאר מדריך בכיתה יב', החניכים יכינו לו עוגה, כשממנה תצא שרית חדד ותשיר לו "אז תשיג לך חיים, כי אין לך ברירה". פה רק ביב' מתחילים להדריך [חוץ מבבני עקיבא (החבר'ה קוראים לה "בני" או הבייביסיטר לילדים של השליחים). שם נהיים חניכים בגיל 4. בגיל 15 אתה רכז של היבשת]. אח"כ יוצאים ל"שנת" בארץ [שנת הכשרה. סמיכות בדקדוק, היא לא הצד החזק, כמו שבטח הבנתם. לכיתות בגן יש שמות של ערים. למשל, "כיתה ירושלים". אהה. אני עוד חייב לכם בלנ"ד הקלטה של נוסח ברכת המזון של הגן. הקשר לברכה המקורית מקרי בהחלט. זה מתחיל בהקדמה של רבע שעה של "הנני מוכן ומוזמן לקיים ברכת הזאת, הזאת" (דיברנו על סמיכות לא?). אח"כ יש 10 מילים שמזכירות את הברכה המקורית-במנגינה לפחות.], וחוזרים לשנתיים (!) נוספות בתפקידים בתנועה. כאילו יש מצב שאתה בא לרופא יהודי, והוא אומר לך "מצטער, אני חייב לעוף, הזעיקו אותי. אני ראש "כיף באירועים", ודיווחו לי על פעילות לא כייפית".
טוב, כל העסק התחיל בצורה די תמימה. רצינו ליצור קשר עם התנועות, אז הצענו לפדרציה של התנועות לעשות טורניר כדורגל בין התנועות.
הם בדקו ואמרו שהתנועות מעדיפות חידון בנושא ישראל שיסכם את החומר שהם למדו (חנונים. כנראה שהם חטפו הרבה מכות בבית ספר). לשליח זו אמורה להיות הרמה להנחתה, אבל לא ידענו איזה בלאגן מחכה לנו.
זה התחיל מזה שהראשי תנועות הלכו לחבר'ה שלהם וסיפרו ש"הגיע שליח ממש עשיר מישראל ורוצה להכיר את הבוגרים. רצינו לעשות טורניר כדורגל, אבל הוא התעקש על חידון" (הם גם סיפרו להם על פרס בסכום אסטרונומי ודמיוני שאנחנו הולכים לחלק).
עבדנו על השאלות, המצגת, הצד הטכני. זה לקח מלא מלא זמן. בחן את עצמך: "מה משותף ליניב, עוזי, ואי.סי.קיו" (המצאה ישראלית). "מה הפתרון של שלמה ארצי לבעיות בישראל" (ארץ חדשה). בני עקיבא הצליחו לטעות בשאלה "האם צמים כשתשעה באב יוצא בראש חודש" (צדק מי שאמר שהתנועה נקראת על שמו של עקיבא לפני שהיה רבי. סתם).
עוד עניין הוא שהתנועות מקדשות את הציונות ומתעלמות מכל היסטוריה קודמת. כמה סוכר הרצל אהב בקפה? 2, הרבה חלב. איך קראו לבן של אברהם אבינו? מי זה אברהם ומזה השם משפחה המוזר הזה "אבינו"?
ב"ה החידון הגיע. מיליון אנשים. התחיל נחמד. לא יודע מתי, אבל די יודע למה, העסק התחיל להתחמם. השיפוט לא היה נורא עקבי. אחרי החידון היה צריך להיות די.ג'י (די.שיי. בספרדית). כל תנועה שהפסידה עזבה בכעס.
כל שלב הטונים רק התחממו, זה לא טוב וזה טוב. איך החשבתם להם בתור זמר בישראל את "ארי איינשטיין". באמת, שבסוף חוץ מהמנצחים שאמרו תודה, כולם כמעט הרביצו לנו. הם תחרותיים ברמות קשות, וגם ממש צריכים את הכסף. זה היה מפחיד והזוי. וגם שאב לנו את הכוחות עד תום. סיימנו את החידון גמורים והמומים, כשאף אחד לא נשאר לדי.ג'., והוא די מפורסם בישראל.
הזמנו את הראשי תנועות לארוחת שבת, במקרה שמישהו יבוא אני הולך עם שכפ"ץ. בדבר אחד הצלחנו, התנועות מכירות אותנו. אולי נחלק להם צ'ופר, תמונה עגולה של השליחים וחצים לזרוק עליה.
ואם חשבת להתלונן על איך נתת את כולך לאנשים שאתה לא מכיר והם ירקו עליך בחזרה, אז כנראה שלא הקשבת טוב למאמר חז"ל "כל מצווה שכרה בצידה". המצווה פה. השכר? בצד.
סתם, ב"ה. חוויה טובה
חג גאולה שמח!
תשמעו, אתם לא מבינים מזה. עשינו חידון ישראל לתנועות הנוער בעיר. אולי זה נשמע כמו עוד פעילות עם שם מפוצץ, כשבסוף באים 5 אנשים, אבל לא, היו איזה 250.
בכלל, הקטע עם התנועות נוער פה ממש חזק. רוב הנוער היהודי שגם קורא לעצמו יהודי, נמצא בתנועות נוער. אין פה יותר מדי יהודים, אבל יש 7 תנועות נוער! נראה לי שזה יותר ממה שיש בישראל, ועוד נסגרו כמה. הם גם סופר-ציוניים [באמת סופר כשר (ציוני זה פחות משמעותי בהקשר הזה) לא היה מזיק פה. אחרי הכל, נמאס לאכול אותו השוקולד בעטיפה הסגולה של קדבורי].
עם כבר נכנסים קצת לנושא הזה של התנועות, יש להם קטע ממש מצחיק להשתמש במילים פלצניות בעברית, בד"כ בהקשרים מוטעים. למשל, לפגישה קוראים "אסיפה". לאחראי על הפעילות החוויתית קוראים "כיף באירועים".
יש עוד כמה, סתם לא עולה לי עכשיו. הם גם שכחו שעברו איזה 60 שנה מאז שהקימו את התנועה שלהם, אז הם ממשיכים באותם הערכים בדיוק. אחד מעשרת הדיברות של "מכבי הצעיר" (דיברתי עליהם עם מישהי באנגלית והיא קראה להם "מכבי בייבי"),הוא "מכבי הצעיר חסכן ולא קמצן". אכן, דברי אלוקים חיים. בית"ר עוד שרים על 2 גדות לירדן, כועסים על בן גוריון ורבין על אלטלנה, ומעריצים את ז'בוטניסקי בצורה פולחנית למדי. יש תנועות שלא שמעתם עליהם בחיים- חזית הנוער ("חסית" אם אותה דרום אמריקאי), הנוער הציוני, הבונים-דרור, מצלצל מוכר למישהו?
הם גם רציניים רצח עם התנועה שלהם, לא כמו בארץ. אצלנו עם מישהו נשאר מדריך בכיתה יב', החניכים יכינו לו עוגה, כשממנה תצא שרית חדד ותשיר לו "אז תשיג לך חיים, כי אין לך ברירה". פה רק ביב' מתחילים להדריך [חוץ מבבני עקיבא (החבר'ה קוראים לה "בני" או הבייביסיטר לילדים של השליחים). שם נהיים חניכים בגיל 4. בגיל 15 אתה רכז של היבשת]. אח"כ יוצאים ל"שנת" בארץ [שנת הכשרה. סמיכות בדקדוק, היא לא הצד החזק, כמו שבטח הבנתם. לכיתות בגן יש שמות של ערים. למשל, "כיתה ירושלים". אהה. אני עוד חייב לכם בלנ"ד הקלטה של נוסח ברכת המזון של הגן. הקשר לברכה המקורית מקרי בהחלט. זה מתחיל בהקדמה של רבע שעה של "הנני מוכן ומוזמן לקיים ברכת הזאת, הזאת" (דיברנו על סמיכות לא?). אח"כ יש 10 מילים שמזכירות את הברכה המקורית-במנגינה לפחות.], וחוזרים לשנתיים (!) נוספות בתפקידים בתנועה. כאילו יש מצב שאתה בא לרופא יהודי, והוא אומר לך "מצטער, אני חייב לעוף, הזעיקו אותי. אני ראש "כיף באירועים", ודיווחו לי על פעילות לא כייפית".
טוב, כל העסק התחיל בצורה די תמימה. רצינו ליצור קשר עם התנועות, אז הצענו לפדרציה של התנועות לעשות טורניר כדורגל בין התנועות.
הם בדקו ואמרו שהתנועות מעדיפות חידון בנושא ישראל שיסכם את החומר שהם למדו (חנונים. כנראה שהם חטפו הרבה מכות בבית ספר). לשליח זו אמורה להיות הרמה להנחתה, אבל לא ידענו איזה בלאגן מחכה לנו.
זה התחיל מזה שהראשי תנועות הלכו לחבר'ה שלהם וסיפרו ש"הגיע שליח ממש עשיר מישראל ורוצה להכיר את הבוגרים. רצינו לעשות טורניר כדורגל, אבל הוא התעקש על חידון" (הם גם סיפרו להם על פרס בסכום אסטרונומי ודמיוני שאנחנו הולכים לחלק).
עבדנו על השאלות, המצגת, הצד הטכני. זה לקח מלא מלא זמן. בחן את עצמך: "מה משותף ליניב, עוזי, ואי.סי.קיו" (המצאה ישראלית). "מה הפתרון של שלמה ארצי לבעיות בישראל" (ארץ חדשה). בני עקיבא הצליחו לטעות בשאלה "האם צמים כשתשעה באב יוצא בראש חודש" (צדק מי שאמר שהתנועה נקראת על שמו של עקיבא לפני שהיה רבי. סתם).
עוד עניין הוא שהתנועות מקדשות את הציונות ומתעלמות מכל היסטוריה קודמת. כמה סוכר הרצל אהב בקפה? 2, הרבה חלב. איך קראו לבן של אברהם אבינו? מי זה אברהם ומזה השם משפחה המוזר הזה "אבינו"?
ב"ה החידון הגיע. מיליון אנשים. התחיל נחמד. לא יודע מתי, אבל די יודע למה, העסק התחיל להתחמם. השיפוט לא היה נורא עקבי. אחרי החידון היה צריך להיות די.ג'י (די.שיי. בספרדית). כל תנועה שהפסידה עזבה בכעס.
כל שלב הטונים רק התחממו, זה לא טוב וזה טוב. איך החשבתם להם בתור זמר בישראל את "ארי איינשטיין". באמת, שבסוף חוץ מהמנצחים שאמרו תודה, כולם כמעט הרביצו לנו. הם תחרותיים ברמות קשות, וגם ממש צריכים את הכסף. זה היה מפחיד והזוי. וגם שאב לנו את הכוחות עד תום. סיימנו את החידון גמורים והמומים, כשאף אחד לא נשאר לדי.ג'., והוא די מפורסם בישראל.
הזמנו את הראשי תנועות לארוחת שבת, במקרה שמישהו יבוא אני הולך עם שכפ"ץ. בדבר אחד הצלחנו, התנועות מכירות אותנו. אולי נחלק להם צ'ופר, תמונה עגולה של השליחים וחצים לזרוק עליה.
ואם חשבת להתלונן על איך נתת את כולך לאנשים שאתה לא מכיר והם ירקו עליך בחזרה, אז כנראה שלא הקשבת טוב למאמר חז"ל "כל מצווה שכרה בצידה". המצווה פה. השכר? בצד.
סתם, ב"ה. חוויה טובה
חג גאולה שמח!
