בס"ד
בהפטרה של פרשת נח קורא ישעיהו הנביא למבול "מי נח". למה נח, "איש צדיק תמים היה בדורותיו", אשם במבול? למה המבול נקרא על שמו?
להיפך, אפילו שמידת הדין של הקב"ה עבדה שעות נוספות באותם ימים, הוא היה היחיד שהיה זכאי לצאת מהמבול בחיים!
הסיבה להאשמה של נח במבול היא, שהוא לא התפלל לה', שיבטל את הגזירה מעל העולם.
זה ה' שהחליט להשמיד את העולם, מה הוא רוצה מנח? אם ה' רוצה, כנראה שזה מה שצריך לקרות, ה' מצפה מנח ללכת נגד רצונו שלו?
אתם יודעים מה, בסדר, נח התפלל וה' סלח-מה יהיה עם החטאים והשחיתות של אותו הדור? המשנה בפרק חמישי של מסכת ברכות אומרת שמי שקורא לקב"ה ותרן-"ייותרו מעיו (המעיים שלו)". טוב, אין לי מושג מזה אומר, אבל משהו בי אומר לי, שלא לקרוא לה' ככה, סתם, ליתר ביטחון. נראה לי שאני אוותר. כאילו, לא המעיים! אני.
אז אם הקב"ה לא מוותר לחוטאים, למה הוא אומר לנח "תפוס'תי, לפני אני נופל עליהם". מה בכלל נח קשור לשיקולים של הקב"ה, שיעשה מה שיחליט וזהו.
אז זהו, שהוא קשור.
הרב נבנצל זצ"ל השווה בין עניין זה, לדיני רוצח בשגגה. אדם שהרג אדם אחר בטעות, מחוייב עפ"י התורה לגלות לעיר מקלט, שתגן עליו מפני נקמת דם של קרובי הנרצח.
אסור לו לצאת מעיר מעיר המקלט עד למות הכהן הגדול. שוב, מה לכה"ג ולמקרה הרצח? התורה מאשימה אותו בכך שלא התפלל מספיק שלא יארע מקרה רצח, אפילו בשוגג, בזמן כהונתו.
אוקי, הבנתי. אבל יש דין נוסף שאם ההריגה התרחשה לקראת מותו של הכה"ג הקודם, ההורג ישאר בעיר המקלט עד למותו של הכהן החדש. במה הוא אשם? המקרה בכלל לא התבצע בזמנו.
תקשיבו טוב (בעצם, תקרבו את המשקפיים לאף/תאכלו גזר, למתרפאים האלטרנטיביים), טעותו של הכה"ג החדש היא שלא התפלל מספיק "שיגמר דינו (של הרוצח) לזכות", איך יכול להיות שהרשיעו את הרוצח (שאכן רצח), בזמן שהוא היה הכה"ג?! אין הכוונה שהכהן צריך היה להתפלל שלא יעשה משפט צדק, אלא ש"שבעים פנים לתורה", שבעים כיווני הסתכלות שונים לאותה האמת. תפקידו של הכהן היה למצוא את אותו הפן (צד) שעל פיו הרוצח לא אשם.
לא קל להבין את האמירה הזו. אמנם לאף אחד מאיתנו אין חזקה על האמת (טוב, לפחות לכם, לי, באופן ספציפי, יש), אבל יש דעות שיותר קרובות בעיינינו לאמת האובקיטיבית. לא הלכנו רחוק מדי עם הפוסט-מודרניזם?
תפקידו של הכהן הגדול היא לקשר, או לפחות לחזק את בקשר, בין הקב"ה לעולם. אם הוא לא היה מועל בתפקידו, אלא מרים את כל מציאות העולם איתו, היה ראוי פן הזכות של העולם להתבטא, ובכך לזכות את הרוצח, עפ"י האמת.
זו גם הייתה הדרישה מנח. חלק מהגדרת התפקיד של "צדיק תמים" היא להעלות את כל המציאות איתו. למה חנוך (אבא של מתושלח מפרשת בראשית) לא היה המייסד של העם החדש, במה הצטיין אברהם שהפך אותו לראוי לתואר "אבי האומה"? על חנוך נאמר "ואיננו, כי לקח אותו אלוקים". הוא היה מלאך, העולם הזה לא יכל לו. וזו בדיוק הבעיה, בגדלותו-קטנותו. מלאכים יש בשפע, ה' מחפש בני אדם. בן אדם הוא אחד שלא עוצם עיינים ומתעלה לגבהים, אלא אחד שמעלה את כל המציאות איתו. אולי ההסבר של הדיוק באמירה על נח, שהיה צדיק בדורותיו בלבד, ורגיל ומטה בדורו של אברהם, היא שהוא "האמין" לה'. הזוהר אומר שנח פנה לה' אחרי המבול ואמר: "ריבונו של עולם, נקראת רחום. היה לך לרחם על בריותך". נו, הוא ניסה לבקש רחמים. אבל הקב"ה ענה: "רועה שוטה! עכשיו אתה אומר זאת? בשעה שאמרתי לך "כי אותך ראיתי צדיק לפני, אמרתי לך זאת כדי שתבקש רחמים על העולם". רועה טוב, מנהיג אמיתי, היה מבין
שהכינוי "צדיק" בא עם רשימת דרישות. כמו משה, שלא הסכים לעם חדש לאחר חטא העגל. ומי כרשב"י שלפני שחזר למערה, תורתו הייתה שורפת את העולם, יכול לתאר בזוהר על השיחה הזו.
עד לפה המהלך הנפלא של הרב נבנצל. עוד טיפה ומסיימים. איך חפ"שים (חיילים פשוטים) כמונו (ומי כמוני יודע חפ"ש מהו) יכולים לזכות אנשים, בלי לדעת איך מרוממים עולם. ר' נחמן בפיסקה רפב בליקוטי מוהר"ן דורש מאיתנו למצוא נקודה טובה בכל אדם. בשונא, באוהב, בכל העולם, ואפילו בעצמנו. יכול להיות שאנחנו מוצאים 99% שלילי. אם נחפש טוב נמצא את הנקודה טובה. וכשנמצא אותה, ונתרכז רק בה, אותו אדם לא יהפך רק בעיינים שלנו ליהודי טוב, אלא גם בעייני עצמו, ויותר מכל, אפילו אובייקטיבית הוא ישתנה לחלוטין. העיינים שלנו יכולות לחייב ולזכות. כשאנחנו מסתכלים על הטוב שבחבר, הוא מתחיל גם להסתכל על הטוב הזה. יותר מאוחר הוא יסתכל על כל כולו כטוב. ומי שטוב, לא יכול לעשות מעשים רעים, זה פשוט לא לרמה שלו. כל העולם יכול לעשות את אותו השינוי. אם נסתכל עליו חיובי, אם נתפלל עליו חיובי (זה ממש איסור להתפלל על מישהו שיחזור בתשובה, זה מעלה עליו את מידת הדין, כי בעצם אמרת שהוא לא טוב עכשיו), הוא יעשה חיובי. וזאת המטרה של עם ישראל. הגאולה לא תבוא רק כש"אוביקטיבית" העולם יהיה טוב. היא תבוא גם אם נסתכל עליו כטוב. ככה נרומם את המציאות. ככה העולם יהיה ראוי לגאולה. אם הגאולה לא תרד אלינו, נעלה אנחנו אליה.
יחי המלך! (אמא תרגעי, סתם בשביל החב"דניקים, שיהיו מרוצים)
שבת שלום ושכוייח אם שרדתם עד לפה!
אהה, ועוד משהו. מבטיח לכם שהגישו בחדר האוכל לארוחת צהריים(!) מלפפון, עגבניה, ביצה וגבינה צהובה מגורדת. עכשיו אתם מבינים למה בארץ ישראל "מעיינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר"-הכל יחסי.
סתם, הארץ שלנו באמת טובה.
בהפטרה של פרשת נח קורא ישעיהו הנביא למבול "מי נח". למה נח, "איש צדיק תמים היה בדורותיו", אשם במבול? למה המבול נקרא על שמו?
להיפך, אפילו שמידת הדין של הקב"ה עבדה שעות נוספות באותם ימים, הוא היה היחיד שהיה זכאי לצאת מהמבול בחיים!
הסיבה להאשמה של נח במבול היא, שהוא לא התפלל לה', שיבטל את הגזירה מעל העולם.
זה ה' שהחליט להשמיד את העולם, מה הוא רוצה מנח? אם ה' רוצה, כנראה שזה מה שצריך לקרות, ה' מצפה מנח ללכת נגד רצונו שלו?
אתם יודעים מה, בסדר, נח התפלל וה' סלח-מה יהיה עם החטאים והשחיתות של אותו הדור? המשנה בפרק חמישי של מסכת ברכות אומרת שמי שקורא לקב"ה ותרן-"ייותרו מעיו (המעיים שלו)". טוב, אין לי מושג מזה אומר, אבל משהו בי אומר לי, שלא לקרוא לה' ככה, סתם, ליתר ביטחון. נראה לי שאני אוותר. כאילו, לא המעיים! אני.
אז אם הקב"ה לא מוותר לחוטאים, למה הוא אומר לנח "תפוס'תי, לפני אני נופל עליהם". מה בכלל נח קשור לשיקולים של הקב"ה, שיעשה מה שיחליט וזהו.
אז זהו, שהוא קשור.
הרב נבנצל זצ"ל השווה בין עניין זה, לדיני רוצח בשגגה. אדם שהרג אדם אחר בטעות, מחוייב עפ"י התורה לגלות לעיר מקלט, שתגן עליו מפני נקמת דם של קרובי הנרצח.
אסור לו לצאת מעיר מעיר המקלט עד למות הכהן הגדול. שוב, מה לכה"ג ולמקרה הרצח? התורה מאשימה אותו בכך שלא התפלל מספיק שלא יארע מקרה רצח, אפילו בשוגג, בזמן כהונתו.
אוקי, הבנתי. אבל יש דין נוסף שאם ההריגה התרחשה לקראת מותו של הכה"ג הקודם, ההורג ישאר בעיר המקלט עד למותו של הכהן החדש. במה הוא אשם? המקרה בכלל לא התבצע בזמנו.
תקשיבו טוב (בעצם, תקרבו את המשקפיים לאף/תאכלו גזר, למתרפאים האלטרנטיביים), טעותו של הכה"ג החדש היא שלא התפלל מספיק "שיגמר דינו (של הרוצח) לזכות", איך יכול להיות שהרשיעו את הרוצח (שאכן רצח), בזמן שהוא היה הכה"ג?! אין הכוונה שהכהן צריך היה להתפלל שלא יעשה משפט צדק, אלא ש"שבעים פנים לתורה", שבעים כיווני הסתכלות שונים לאותה האמת. תפקידו של הכהן היה למצוא את אותו הפן (צד) שעל פיו הרוצח לא אשם.
לא קל להבין את האמירה הזו. אמנם לאף אחד מאיתנו אין חזקה על האמת (טוב, לפחות לכם, לי, באופן ספציפי, יש), אבל יש דעות שיותר קרובות בעיינינו לאמת האובקיטיבית. לא הלכנו רחוק מדי עם הפוסט-מודרניזם?
תפקידו של הכהן הגדול היא לקשר, או לפחות לחזק את בקשר, בין הקב"ה לעולם. אם הוא לא היה מועל בתפקידו, אלא מרים את כל מציאות העולם איתו, היה ראוי פן הזכות של העולם להתבטא, ובכך לזכות את הרוצח, עפ"י האמת.
זו גם הייתה הדרישה מנח. חלק מהגדרת התפקיד של "צדיק תמים" היא להעלות את כל המציאות איתו. למה חנוך (אבא של מתושלח מפרשת בראשית) לא היה המייסד של העם החדש, במה הצטיין אברהם שהפך אותו לראוי לתואר "אבי האומה"? על חנוך נאמר "ואיננו, כי לקח אותו אלוקים". הוא היה מלאך, העולם הזה לא יכל לו. וזו בדיוק הבעיה, בגדלותו-קטנותו. מלאכים יש בשפע, ה' מחפש בני אדם. בן אדם הוא אחד שלא עוצם עיינים ומתעלה לגבהים, אלא אחד שמעלה את כל המציאות איתו. אולי ההסבר של הדיוק באמירה על נח, שהיה צדיק בדורותיו בלבד, ורגיל ומטה בדורו של אברהם, היא שהוא "האמין" לה'. הזוהר אומר שנח פנה לה' אחרי המבול ואמר: "ריבונו של עולם, נקראת רחום. היה לך לרחם על בריותך". נו, הוא ניסה לבקש רחמים. אבל הקב"ה ענה: "רועה שוטה! עכשיו אתה אומר זאת? בשעה שאמרתי לך "כי אותך ראיתי צדיק לפני, אמרתי לך זאת כדי שתבקש רחמים על העולם". רועה טוב, מנהיג אמיתי, היה מבין
שהכינוי "צדיק" בא עם רשימת דרישות. כמו משה, שלא הסכים לעם חדש לאחר חטא העגל. ומי כרשב"י שלפני שחזר למערה, תורתו הייתה שורפת את העולם, יכול לתאר בזוהר על השיחה הזו.
עד לפה המהלך הנפלא של הרב נבנצל. עוד טיפה ומסיימים. איך חפ"שים (חיילים פשוטים) כמונו (ומי כמוני יודע חפ"ש מהו) יכולים לזכות אנשים, בלי לדעת איך מרוממים עולם. ר' נחמן בפיסקה רפב בליקוטי מוהר"ן דורש מאיתנו למצוא נקודה טובה בכל אדם. בשונא, באוהב, בכל העולם, ואפילו בעצמנו. יכול להיות שאנחנו מוצאים 99% שלילי. אם נחפש טוב נמצא את הנקודה טובה. וכשנמצא אותה, ונתרכז רק בה, אותו אדם לא יהפך רק בעיינים שלנו ליהודי טוב, אלא גם בעייני עצמו, ויותר מכל, אפילו אובייקטיבית הוא ישתנה לחלוטין. העיינים שלנו יכולות לחייב ולזכות. כשאנחנו מסתכלים על הטוב שבחבר, הוא מתחיל גם להסתכל על הטוב הזה. יותר מאוחר הוא יסתכל על כל כולו כטוב. ומי שטוב, לא יכול לעשות מעשים רעים, זה פשוט לא לרמה שלו. כל העולם יכול לעשות את אותו השינוי. אם נסתכל עליו חיובי, אם נתפלל עליו חיובי (זה ממש איסור להתפלל על מישהו שיחזור בתשובה, זה מעלה עליו את מידת הדין, כי בעצם אמרת שהוא לא טוב עכשיו), הוא יעשה חיובי. וזאת המטרה של עם ישראל. הגאולה לא תבוא רק כש"אוביקטיבית" העולם יהיה טוב. היא תבוא גם אם נסתכל עליו כטוב. ככה נרומם את המציאות. ככה העולם יהיה ראוי לגאולה. אם הגאולה לא תרד אלינו, נעלה אנחנו אליה.
יחי המלך! (אמא תרגעי, סתם בשביל החב"דניקים, שיהיו מרוצים)
שבת שלום ושכוייח אם שרדתם עד לפה!
אהה, ועוד משהו. מבטיח לכם שהגישו בחדר האוכל לארוחת צהריים(!) מלפפון, עגבניה, ביצה וגבינה צהובה מגורדת. עכשיו אתם מבינים למה בארץ ישראל "מעיינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר"-הכל יחסי.
סתם, הארץ שלנו באמת טובה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה